פטריות או לא להיות – על המיקוריזה

כפי שמתגלה בעשורים האחרונים, כמעט בלתי אפשרי להפריז בחשיבותן של פטריות לבריאותן של האדמה וכלל המערכות האקולוגיות על הפלנטה. אם לכתוב זאת בפשטות, הפטריות מהוות תנאי יסודי לחיים בכדור הארץ: הן מפרקות חומר אורגני ומשיבות אותו לטבע, מפרישות אנזימים חיוניים לקרקע, הופכות חומרי הזנה לזמינים עבור צמחים ובעלי חיים, מייצבות את האדמה ומנהלות חיים ענפים וסודיים ממש מתחת לרגלינו.
באותה נשימה, זה כמעט מוזר כמה מעט אנחנו יודעים עליהן:
כ-100,000 מיני פטריות בלבד ידועים למדע, מתוך מה שמוערך להיות שפע של כ-3.8 מיליון מינים. העדויות הברורות ביותר להימצאותן של פטריות על כדור הארץ מראות כי הן נמצאות כאן כבר לפחות 400 מיליון שנה. אולם מחקרים חדשים מציעים כי ראשיתן של הפטריות קדומה הרבה יותר ומגיעה מיליארדי שנים אחורה.

חוליות הבסיס של האבולוציה

הפטריות הקדימו לא רק את הופעתו של המין האנושי אלא גם את הופעתם של הצמחים.
בתהליך אבולוציוני איטי ושיתוף פעולה בין צמחי מים ופטריות, החלו הצמחים ליישב את היבשה וליצור את עולם החי והצומח כפי שאנחנו מכירים אותו כיום. שיתוף הפעולה הייחודי הזה, בין הפטריות והצמחים, ממשיך עד היום במגוון דרכים ומהווה את הבסיס לקרקע פורייה, בריאה ומלאת חיים.
לכן, אי אפשר לדבר על חקלאות מחדשת מבלי לדבר על חשיבותן של הפטריות בכלל והפטריות המיקוריטיות בפרט, משפחת הפטריות החיה בסימביוזה מופלאה עם שורשי הצמחים.


משמעותו המילולית של המונח "מיקו-ריזה" הוא פטריה-שורשים, והוא מתייחס לסימביוזה בין פטריות ושורשי הצמחים. כ-95% ממיני הצמחים בעולם, מפיקים תועלת מיחסי גומלין מיקוריטיים שהם מופת של נתינה הדדית ממנה יש רק מרוויחים. את המיקוריזה נוכל למצוא בכל קרקע טבעית ובכל מערכת אקולוגית.
במקומות רבים, מערכות טבעיות מסוימות ויערות שלמים לא היו יכולים להתקיים, ללא תמיכת הפטריות המיקוריטיות מתחת לפני האדמה.

נתינה הדדית מושלמת

את המיקוריזה נמצא באדמה כרשת דקיקה, לעיתים מיקרוסקופית ממש, של קורים היוצרים את התפטיר – גופן התת קרקעי של הפטריות. קורי התפטיר מהווים מעין "הארכה" של מערכת השורשים של הצמח ומתחברים אליה בשתי דרכים עיקריות: הראשונה נקראת אקטומיקוריזה ובה מקיפה רשת הקורים את שורשי הצמח. השנייה נקראת אנדומיקוריזה ובה קורי הפטריה חודרים אל תוך השורשים עצמם, בין דופן התא לממברנת התא, ובכך יוצרים מערכת דו כיוונית של החלפת משאבים משותפים.
הפטריה נזקקת למשאבים שיש לצמח לתת – על מנת לשרוד. היא בתורה מחזקת ומעצימה אותו. צמחים בעלי קשרי גומלין מיקוריטיים חסינים יותר בפני תנאי קיצון סביבתיים ששכיחותם הולכת ועולה עקב משבר האקלים דוגמת בצורות וטמפרטורות קיצוניות.
לכן, דואגים הצמחים לטפח את הפטריה המיקוריטית המטפחת אותם.
הצמחים יעבירו למיקוריזה דרך שורשיהם,
פחמן ושומנים מהעלים בצורת סוכר – תוצר של הפוטוסינתזה שהיא אינה מסוגלת לעשות בעצמה. בתמורה, מקבלים הצמחים שפע של נוטריינטים שאחרת לא היו זמינים עבורם.
בניגוד לשורשי הצמחים שיכולים לספוג חומרי הזנה רק בקצותיהם ובאופן מוגבל עקב גודלם, קורי התפטיר הזעירים יכולים לספוג נוטריינטים דוגמת זרחן ומגנזיום, ומים לכל אורכם וכך מנגישים לצמח הזנה רבה יותר. כשחומרי הזנה באזור השורשים מתחילים להידלדל, קורי המיקוריזה ממשיכים לצמוח לאזורים חדשים בקרקע ומושכים מהם נוטריינטים, מיקרו-נוטריינטים ומים המועברים לשורשי הצמח.
צמחים רבים החיים תחת תנאי מחייה קשים, לא היו יכולים לשרוד ללא שיתוף הפעולה עם המיקוריזה.

האינטרנט של הטבע

הרשת המיקוריטית אינה בעלת צורה מוגדרת אך אורכה הוא אינסופי. היא יכולה להגיע לאורך של מאות ואלפי קילומטרים הכרוכים לפעמים סביב צמח אחד. פעמים אחרות, רשת מיקוריטית אחת יכולה להתקדם לכיוונם של צמחים שכנים, ממינים שונים, ואף לחבור לרשת מיקוריטית אחרת כדי ליצור רשת משותפת. בזכות קשרים אלה, צמח אחד יכול לחבור לצמח ממין אחר לגמרי, שנמצא בצד השני של היער, ובניהם רשת המעבירה נוטריינטים ומסרים המאפשרים לצמחים לתקשר זה עם זה.
מחקרים אף מצביעים על כך שעצים ביער מזהים את הצאצאים שלהם בזכות הרשת המיקוריטית וכך מעבירים להם חומרי הזנה או מזהירים אותם מפני מזיקים.

המיקוריזה היא המיקרואורגניזם היחיד באדמה המייצר גלומלין – גליקופרוטאין הקושר תלכידי קרקע עם המקטע החרסיתי שבקרקע ובכך מייצב את האדמה, מונע סחף קרקעות, משפר את יכולת חלחול והחזקת המים ומעלה את תכולת הפחמן בקרקע.
בנוסף על כל אלה, מפרישות הפטריות אנזימים שונים המפרקים מקרו-מולקולות בקרקע ובכך הופכים אותן למולקולות הזמינות לא רק עבורן אלא גם עבור יצורים אחרים הנמצאים בסביבה כמו צמחים שונים, חיידקים, פטריות ועוד.

חקלאות מחדשת - איך נטייב את האדמה שלנו ונעודד את המיקוריזה לשגשג בכמה צעדים פשוטים?

לצערנו, קרקעות חקלאיות רבות איבדו את המיקוריזה שגדלה בהן בעבר. פרקטיקות חקלאות רבות, הפחיתו באופן ניכר את החיים באדמה ואת פוריותה. אלה כוללות שימוש במיכון כבד והפיכת האדמה, סחף קרקעות, אובדן מגוון ביולוגי הנובע משימוש בחומרי הדברה ודישון, חקלאות מונוקולטורה ומחסור בחומר אורגני.

מכיוון שכמעט תמיד נעבוד עם שטחים מופרים מחקלאות, בנייה או הזנחה, ייתכן מאוד שלא נמצא בה מיקוריזה ונצטרך להדביק את השתילים שלנו באופן מכוון. אפשר להשיג היום נבגי מיקוריזה בקלות, להוסיף לתערובות זריעה או לפזר מעט על שורשי השתילים או בבור השתילה. כך נדע בוודאות שהיא תתחיל למלא תפקידה ותאיץ את הסוקסציה. לאחר שהוספנו את המיקוריזה לקרקע, נוכל לעודד את שגשוגה בדרכים הבאות:

  • הימנעות מעדירה – הפיכת האדמה חושפת את המיקרואורגניזמים שבקרקע לאור וחום השמש ולאוויר, תנאים שהם אינם רגילים להם. בנוסף, היא שוברת את רשתות הפטרייה העדינות ופוגעת בהן. 
  • שילוב צמחים רב שנתיים או צמחים עם מערכת שורשים עמוקה המודבקים במיקוריזה, יחזק את המיקוריזה בקרקע ויאפשר הדבקה של שורשי צמחים אחרים. 
  • חיפוי, חיפוי, חיפוי – היתרונות של חיפוי הם רבים ומגוונים אבל בין החשובים שבהם – צמצום אידוי המים מהאדמה, בעיקר בקיץ הישראלי, ויסות טמפרטורת האדמה בקיץ ובחורף ושמירה על השורשים. החיפוי מספק לאדמה גם הגנה מפני רוח, שמש ומים המייבשים את הקרקע וצורבים אותה. שפע של חומר אורגני – עלים גדולים יבשים או קש, ענפים קצוצים, רסק גזם וחומרים אורגניים נוספים, יבטיח שגשוג מגוון רב של יצורים חיים, ולחות תמידית האהובה כל כך על פטריות. חומרי החיפוי נרקבים לתוך האדמה והופכים חלק ממנה. בכך מסייע החיפוי להשארת חומרי תזונה בקרקע ולמניעת סחף ולאורך זמן נבנית קרקע דשנה וטובה.
  • הימנעות מדישון סינטטי ובמיוחד מתוספת זרחן וחנקן שרמות גבוהות מאוד שלהם, עשויות להפריע להתרבות המיקוריזה על שורשי הצמח. 
  • נדאג להשקייה נכונה כדי לשמור על לחות הקרקע.

לסיכום, מושבה מיקוריטית שמחה היא קריטית לבריאות הגינה או היער שלנו. ההשפעות החיוביות הישירות והעקיפות של יחסי הגומלין של המיקוריזה עם הצמחים, מסייעות בסופו של דבר לצמחים ועצים חזקים ובריאים יותר, פריחה וחניטה מוצלחות יותר ויבול רב יותר. המיקוריזה חיונית לא רק עבור העצים או הצמחים שלנו אלא היא הבסיס לבריאות האדמה, הגינה והיער שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *